מה זה הוליסטי בכלל?
הכרה הוליסטית היא הכרת השלמות, תפיסת האדם כשלם, כמכלול המורכב מגוף ונפש, מחומר ורוח יחד.
שפת הגוף ושפת הנפש
שפת הגוף לא תמיד ברורה ולעיתים אף קשה להבנה, ויחד עם זאת היא גלויה, שלא כמו שפת הנפש הנסתרת והמעמיקה.
שפת הגוף מגלה תסמינים שונים, הבאים לידי ביטוי כמחלות והפרעות פיזיות שונות: הפרעות עיכול, מחלות לב וכלי דם, כאבי ראש, בעיות פרקים, בעיות במערכת הנשימה, לחצים ופחדים, דיכאונות, חרדות, והרשימה עוד מתארכת.
תסמינים גופניים אלה בולטים וניכרים לעין, ומשקפים את עולמנו המוחצן. קשה שלא לשים לב אליהם משום שהם ניחנו ביכולת להכאיב לנו ולהחליש אותנו, להפחיד אותנו ולהתיש אותנו, ולעיתים שיגרת היום-יום שלנו מתנהלת ממש על ידם.
קולות הנפש, לעומתם, הם עמומים ורחוקים, שוכנים ברבדים העמוקים של רגשותינו. לרוב אנו לא נמצאים איתם בקשר, ולפעמים אנו כלל לא יודעים על קיומם.
הקולות הנובעים מעולמנו הפנימי, ממעמקי התבונה הרוחשת בתוכנו, מבקשים, בעצם, להנחות את דרכנו ולהטוות אותה עבורנו, בכדי שנוכל להגשים את התפתחותנו. קולות אלה לא תמיד נשמעים משום שלעיתים אנו שוכחים לפתוח את תעלות ההקשבה.
הזדמנות להתפתח
שפת הגוף, על תחלואיה וכאביה, יכולה להוות הזדמנות נפלאה עבורנו, אם רק נדע להשתמש בה כראוי. לעיתים היא מקשה עלינו, ולא בהכרח מלטפת אותנו, נהפוך הוא – פעמים רבות שפת הגוף באה לידי ביטוי במחלות, כאבים פיסיים, משברים ביחסים בין-אישיים, בעיות פרנסה, ניתוקים בין הורים לילדים ועוד. כל קושי כזה יכול להפוך להזדמנות, כל משבר הוא זכות, וכל כאב יכול להיות מורה דרך נפלא.
אם נבחר לעשות שימוש נבון ואמיץ בכאב שלנו, הרי שהכאב יהיה כאב (כמו אב): מורה הדרך הגדול מכולם. אם נבחר להיבנות מהכאב שלנו, הרי שחיינו יהפכו ליצירה.
התזונה ההוליסטית
התזונה ההוליסטית היא נקודת מפגש בין הגוף לנפש. הצלחת היא אחד הכלים הפשוטים ביותר לחיבור שלנו לגוף ולעצמנו. כל אחד מאיתנו מנהל, מדי יום, במשך כל חייו, רומן מתמשך ואינטימי עם הצלחת. הצלחת נמצאת מתחת לאפנו ממש, מה שהופך את הקשר לאפשרי וזמין.
ללמוד דרך האוכל
מה אני אוכל? כיצד אני אוכל? מה אני לומד מכך?
בראיה ההוליסטית, התזונה אינה יכולה להיות רק המזון המוגש בצלחת. המזון הוא מזון פיסי אמנם, אך בה בעת הוא מזון רגשי, מנטלי, ורוחני גם יחד. אם הצלחת, כאמור, מהווה את אחד הכלים הפשוטים והזמינים ביותר שיש לנו כדי להתחבר לעצמנו, הרי שהחיבור יכול להיות הן ברמת חומר - מזון פיסי, והן ברמת השלכות בהיבטים הרגשיים, המנטליים והרוחניים.
לא פעם משמשת הצלחת גם כעוגן. בתקופות בהן אנחנו נחשפים למפגעים רגשיים, למצבים המחלישים אותנו ומפילים אותנו, כאילו מנסים להחסיר מתוכנו את מה שחשבנו ליציבות של חיינו, יכולה הצלחת לשמש כקרש הצלה נפלא. הצלחת מעניקה לנו את הזכות לקחת אחריות, לבחור, ולהקפיד על מזונותינו, כפי שהם נכונים לנו.
שינוי
אחד הדברים היפים שאני רואה בעבודתי עם אנשים הוא השינוי בחיים, בדפוסי התנהגות, בהרגשה וכו', שפעמים רבות מתרחש במקביל לשינוי בצלחת. לא פעם הצלחת משמשת לפתיחת הצוהר המאפשר את המפגש עם עולמנו הפנימי, ופעמים רבות אני מבחינה כי השינוי בבחירת המזון גרם, לאחר תקופה מסוימת, לאנשים לגלות מקומות חדשים בעצמם.
במקביל לשינוי התזונתי צפים ועולים הרבה הבנות ולבטים, הארות וגילויים, כאלה שהיו חבויים ורדומים ועולים כעת להכרה, והופכים לדחפים המובילים לקראת שינוי.
המפגש עם הרצונות שלי, עם הבחירה שלי, עם האחריות שאני לוקח על עצמי, הוא כשלעצמו מחזק ומייצב ופותח את השער לחוייה ההוליסטית שבתוכי.
